ניתוח שאיבת שומן

שאיבת שומן: רקע היסטורי

שאיבת השומן הראשונה בוצעה ע"י דר' אילוז (מצרפת), אשר ביצע לראשונה שימוש בצינורית שאפשרה הרס תאי שומן באזורים ספיציפיים ללא חתכים ארוכים וללא זמן החלמה ממושך. עם השנים שופרו הצינוריות (קנולות), והוסקו מסקנות אשר הובילו לפעולות המקטינות את הסיכונים משמעותית.

מה בעצם קורה לתאי השומן ומהי השמנה?

מרבית רקמת השומן מורכבת מתאי שומן לבנים, בהם נצברים טריגליצרידים וחומצות שומן, בהם עושה הגוף שימוש לצרכי אנרגיה. השמנה נובעת מעלייה בתכולת השומן. בעבר חשבו כי רקמת השומן גדלה בשל גדילה בנפח תא השומן בלבד. מחקרים אחרונים מצביעים על עלייה במספר תאי השומן כאשר רמות השומן בגוף עולים מעל 40 ק"ג. במקרים קיצוניים אלה של השמנה קיצונית דיאטה או התעמלות מסיבית איננה עוזרת.
מחקרים שנעשו על השמנה ורעב התמקדו בהורמונים דוגמת גרלין, לפטין ואדיפונקטין. מחקרים שנעשו בנושא שאיבת השומן הראו כי בעקבותה תתרחש ירידה ברמת הגרלין ועלייה בלפטין. כתוצאה תתרחש ירידה בתאבון וירידה במשקל.
במבנה השומן מפרידים בין שכבת שומן עמוקה ושטחית. השכבה השטחית מורכבת מכיסי שומן קטנים וצפופים המופרדים בינהם ע"י מחיצות. השכבה העמוקה מאורגנת בצורה הרבה פחות צפופה. המושג צלוליליט מתייחס לאי סדירות ושקעים הנוצרים בעור (בעיקר בישבן ובירכיים).למרות מחקרים רבים שבדקו גורמים שונים, הסיבה לצלוליט איננה ידועה עד היום. הבדלים במצבורי השומן קיימים בין גברים ונשים. נשים נוטות להצטברות שומנית בירכיים החיצוניות, ישבנים, בשעה שבגברים הצטברות תהיה בד"כ באזורי הבטן והמותניים. עלייה בהשמנה כרוכה בעלייה בסיכונים ניתוחיים, ובתוצאות אסתטיות נחותות יותר.

מיהו המטופל/ת האידיאלי/ת לשאיבת שומן?

ראשית, על המטופל להיות בריא וללא גורמי סיכון (מידת הסיכון תקבע עי" דר' סילפן). בבדיקת המטופל יבדקו ויצויינו הרמ :

1. עובי וכמות השומן באזור הדורש טיפול
2. איכות העור והאלסטיות שלו (במידה וירוד לא תתרחש התכווצות מספקת – במקרים אלה יהיה צורך לשקול ניתוח כירורגי להסרת עודפי העור).
3. אזורי הצלוליט – המטופל צריך להכירם (אלה לא ישתפרו כתוצאה מהניתוח!)
4. יודגשו האזורים בהם לא תבוצע שאיבה (לדג. הקפל המצוי מתחת לישבן)
5. יצוינו אזורי כניסת הצינוריות (למשל החדרת הצינורית לבטן תהיה באזור הטבור)

התויות נגד לשאיבת שומן

שאיבת שומן מיועדת למטופלים בריאים. יש להמנע מנוגדי קרישה (אספירין) ומתוספי מזון שונים (אומגה 3) כשבועיים בטרם הפעולה, על מנת להמנע מדימומים מיותרים).

ניתוח שאיבת שומן

ביום הניתוח, יבוצעו סימונים בטרם הכניסה לחדר ניתוח של האזור הנדרש טיפול. בחדר הניתוח ולאחר ההרדמה, תוחדר ראשית תמיסה המכילה נוזלים, משכך כאבים (לידוקאין) ונוגד דימום (אדרנלין). התמיסה תורכב בהתאם למשקל גופו של המטופל. לאחר מכן תוחדר צינורית חלולה שבעזרתה תבוצע השאיבה. קיימות צינוריות רבות מסוגים שונים ואלה מגיעות בקטרים משתנים בין 3-6 ממ'). קצה הצינורית אף הוא משתנה ולעיתים יורכב עליו לייזר או מכשיר מפיק גלי קול). השאיבה תתבצע בצורת מניפה – הצינורית מוחדרת לאזור המטופל בכמה זויות (על מנת למנוע שקעים). פעולת השאיבה תסתיים כשיתמלאו התנאים הבאים- קבלת סימטריה טובה, עור חלק וללא שקעים, ביצוע "בדיקת צביטה" בו מוערכת כמות השומן שנותרה בעור. כמות השומן הנשאבת תהיה בהתאם לנתוני המטופל ולא תעבור ערכים המסכנים אותו בסיבוכים אפשריים.

סיבוכים צפויים בניתוח שאיבת שומן

מרבית הסיבוכים בניתוח שאיבת שומן כרוכים באי סדירויות של העור. הערכה סופית של אלה אפשרית רק לאחר תקופה ממושכת (ולאחר ירידת מרבית הבצקות). סיבוכים נוספים דוגמת הצטברות נוזלים (סרומות) או דימומים, שינויים בפיגמנטציה של העור, זיהומים, שינויים תחושתיים (רגישות יתר או חסר רגישות), תסחיפים שומניים ואף מוות אינם שכיחים. שכיחות הסיבוכים עולה כאשר מתבצעת הפעולה על ידי רופאים לא מיומנים ובקיאים בפעולה, במטופלים שאינם בקו הבריאות ובשאיבות שומן גדולות מדי.

שביעות רצון מהניתוח

מחקרים אחרונים מצביעים על אחוזים גבוהים (כ-80%) של שביעות רצון בקרב המטופלים. עלייה זמנית במשקל אופיינית לאחר שאיבת שומן ומתרחשת ב-43% מהמטופלים. 60% מהמטופלים מציינים כאב שחולף לאחר מספר ימים.

שאיבות שומן – שיטות מודרניות

VASER – שאיבת שומן אולטראסונית

זוהי שאיבת שומן המתבססת על פירוק תאי שומן על ידי גלי אולטראסאונד. המטופלים האידיאליים לפעולה הינם מטופלים/ות בעלי מבנה גופני טוב אשר מחפשים שיפור או עיצוב.
השיטה מאושרת ע"י ה- FDA האמריקאי. במהלכה, מוחדרת תמיסה (המכילה חומרי אלחוש) לאזור המיועד לטיפול. במקום להחדיר צינורית ולהפעיל תנועה סיבובית לשבירת תאי השומן, בשנטה נעשה שימוש בגלי קול בעלי תדירות גבוה לשבירתם והריסתם של תאי השומן.
האפקט הנוצר הינו של ויברציה (רטט) הגורם לתאי השומן להפרד האחד מהשני ולבסוף להפוך לנוזליים (התהליך קרוי Emulsification – תחליב). לכשנוצר תחליב תאי השומן, מוחדרת צינורית קטנה לשאיבתו.
התהליך נחשב לעדין יותר משאיבת השומן הרגילה. אזורים שיגיבו לפעולה הינם" ירכיים, ברכיים, מותניים, ידיים, חזה, סנטר וצוואר.
הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח בהרדמה כללית או בטשטוש .

SMARTLIPO – שאיבת שומן בלייזר

בשיטה זאת תתבצע השאיבה בלייזר אשר גורם להמסה והרס תאי השומן. בנוסף, הפעולה גורמת להידוק העור מסביב לאזורים המטופלים, ובכך להקטנת הסיכון להווצרות עודפי עור ושקעים באזורי השאיבה.
הפעולה מתבצעת בחדר ניתוח, מתחילה בביצוע חתך קטן דרכו מוחדר סיב הלייזר לאזור המיועד. הלייזר הורס את קרום תאי השומן וגורם למותם. עתה מתבצעת שאיבת תאי השומן המתים. הווצרות קולגן חדש הנוצר כתוצאה מפעולת הלייזר תביא להידוק העור באזור השאיבה.

LIPOLITE – שאיבת שומן בלייזר

שיטה נוספת להמסת שומן בלייזר העושה שימוש באורך גל של 1064nm , להמסת תאי השומן. הפעולה נמשכת כ-30-60 דקות ומיועדת לאזורים טיפוסיים דוגמת – פנים, צוואר, קו החזייה, קו החגורה.

COOLLIPO – שאיבת שומן בלייזר

הלייזר במקרה זה עושה שימוש באורך גל של 1320nm, אשר יתרונותיו ידועים בעיקר בכל הנוגע להצערת ומיצוק הקולגן.

LIPOTHERME ו- LIPOCONTROL

שיטה נוספת בה נעשה שימוש גם הפעם בלייזר (הפעם עם אורך גל של 980nm). ייחודיות השיטה הוא בשימוש במסך בו יכול המנתח לראות את האזור המטופל (מתחת לפני העור) ולדעת בצורה מדוייקת יותר מה אכן נעשה. בנוסף בשיטה זאת, הותקנו חיישני חום מיוחדים המזהים מיקום צינורית השאיבה ביחס לעור. כאשר מתקרבת צינורית השאיבה לעור או כאשר הצינורית מפסיקה לנוע מתחת לעור, המערכת מכבה את הלייזר (ובכך מונעת פגיעות עוריות- כוויות וכו).

COOLSCULPTING

למידע נוסף על COOLSCULPTING לחצו כאן.